התחלתי לעכב אחרי החדשות בישראל. לפני כמה שבועות כשכל הבלגן עם עילת הסבירות הסתורר בפעם השניה, שמתי לב שאני ממש לא מבינה מה קורה שם. ונראה לי שלא מספיק לקרוא או להאזין למה שכותבים או אומרים בארצות

שלום עליכם! איך האב געזען אז עמעצער האט דא געשריבן א פאסט וועגן נייעם יאר אויף אידיש, און דאס האט מיר באגייסטערט צו אויך טאן אזוי. לעצנטס האב איך געזען זייער אן אינטערטסאנטע ווידעא אויף יאוטאוב. מען

קראתי את הספר ׳אהובתו של רופא הנפש׳ מאת חיים לפיד וגיליתי שהרמה שלי בעברית הרבה יותר נמוך ממה שחשבתי. הבנתי את החצי הראשון בקושי, ואז התבלבלתי לגמרי. נראה לי שזה ספר מסובך במיוחד. הדמות הראשית כל

הפוסט הראשון והיחיד שלי היה לפני שנה כמעט, על איך שאני מתגעגעת לריצה. עכשיו המצב התשתנה לגמרי. בעוד שבועיים אני הולכת לרוץ במרתון ניו יורק, המרתון הראשון שלי. בחודשים האחרונים עקבתי בתוכנית אמון,

שלום! ראיתי שאין פוסטים בעברית אז החלטתי לכתוב את הפוסט הראשון.האמת היא שאני לומדת קוריאנית עכשיו שזה שפה חדשה לגמרי בשבילי -- עברית זה שפה שלמדתי מזמן ומדברת לפעמים -- אבל מאז שהתחלתי קוריאנית, נראה לי שנהייתי מכורה לל