כשהייתי ילדה קטנה, היה לי חתול שקוראים לו פאמפקין (דלעת) והוא היה כתום, כתום עמוק, יפה מאוד.
כשאימא שלו ילדה אותו, כבר ידעתי שהוא יהיה חבר חדש שלי. לפאמפקין היו שלושה אחים והם גם חמודים אבל פאמפקין היה יותר חמוד מהם. אז גידלתי אותו והוא גדל להיות חתול גדול, חם ומאוד חברותי שאני אהבתי לשחק איתו כל הזמן.
יום אחד, פאמפקין היה ממש, ממש חולה; מישהו נתן לו אוכל רעה אז שהוא יהיה למות, ואחרי יומיים הוא מת ): הייתי מאוד עצובה. אני לא יודעת למה כמה אנשים חושבים שבסדר להרעיל חיות מחמד, זה ממש לא טוב. היום עדיין זוכרת אותו.
0